ו"ד יותם בן הלל מציג בדו"ח שחיבר, מציאות עגומה של מעמד תושבי מזרח ירושלים למרות עמדתה הברורה של הקהילה הבינלאומית בנדון
בדו"ח המשפטי שהוזמן מעו"ד יותם בן הלל בעניין מעמד תושבי מזרח ירושלים מתחדדת המציאות העגומה בה מצויים תושבי מזרח העיר הפלסטינים ומעמדם המשפטי כתושבי קבע. מהמעמד של תושבי הקבע נגזרת רשימה ארוכה של אפליות ומציאות ביזארית שבה נאלצים לחיות הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים.
מאז 1948 ועד יוני 1967 הייתה ירושלים חצויה לשניים: העיר המערבית, שהשתרעה על כ-38,000 דונם והייתה בשליטת ישראל, והעיר המזרחית, שהשתרעה על כ-6,000 דונם והייתה בשליטת ירדן. ביוני 1967, לאחר מלחמת ששת-הימים, סיפחה ישראל כ-70,000 דונם לגבולות המוניציפליים של ירושלים המערבית והחילה עליהם את החוק הישראלי. השטחים שסופחו כללו לא רק את העיר המזרחית בגבולותיה תחת שלטון ירדן, אלא גם כ-64,000 דונם נוספים, שרובם היו בשטחם של 28 כפרים בגדה המערבית ומקצתם היו בשטח המוניציפלי של בית-לחם ובית-ג'אלא. בעקבות הסיפוח שולש שטחה של העיר המערבית, וירושלים הפכה לעיר הגדולה ביותר במדינת ישראל.
לאחר סיפוח שטחים אלה ערך משרד הפנים מפקד אוכלוסין, ונתנה מעמד של תושב קבע לכל מי שהיה תושב השטח המסופח ונמצא בו בעת עריכת המפקד. כל מי שלא נכח בעיר מסיבה כלשהי, איבד לעולמים את זכותו להתגורר בירושלים. מי שקיבל מעמד של תושב קבע יכול, אם הוא רוצה בכך, לקבל אזרחות ישראלית. לשם כך עליו לעמוד בתנאים מסוימים, ביניהם שבועת נאמנות למדינה, הבאת ראיה לכך שאינו מחזיק באזרחות אחרת וידיעה מסוימת של השפה העברית. מסיבות פוליטיות נמנעים רוב התושבים מלבקש אזרחות ישראלית. קביעת הגבול המוניציפלי בתוך שכונה או כפר יצרה, אם כן, חלוקה בין התושבים גם מבחינת זכויותיהם, שכן על התושבים שגרו בחלק שלא סופח לירושלים הוטל משטר צבאי.
מעמד של "תושב קבע" הוא המעמד הניתן לאזרחים זרים, המגיעים מרצונם החופשי לישראל ומבקשים לגור בה. מדינת ישראל מתייחסת אל תושבי מזרח ירושלים כאל מהגרים, המתגוררים בביתם בחסד ולא בזכות. זאת למרות שמדובר באנשים שנולדו בירושלים, חיו בה את חייהם ואין להם בית אחר בעולם. ההתייחסות לתושבי מזרח ירושלים כאל זרים שנכנסו לישראל תמוהה, לאור העובדה שישראל היא זו שנכנסה למזרח ירושלים ב-1967.
מעמד תושבות הקבע שונה באופן מהותי ממעמד האזרחות. הזכות העיקרית שמקנה תושבות הקבע היא הזכות לגור ולעבוד בישראל, בלא להזדקק לאישורים מיוחדים. כמו כן, זכאים תושבי קבע לקבל זכויות סוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי וביטוח בריאות. תושבי קבע זכאים להצביע בבחירות עירוניות אך אין להם זכות להצביע בבחירות לכנסת. תושבות קבע, שלא כמו אזרחות, מועברת לילדי התושבים רק אם מתקיימים תנאים מסוימים, ותושבים הנישאים למי שאינם תושבים, צריכים להגיש עבורו בקשה לאיחוד משפחות. הזכות החוקתית לחזור תמיד לישראל שמורה רק לאזרחים ישראלים.