משרדנו פנה בדרישה לקצוב זמן לטיפול בסוגיית בקשות להתאזרחות , ולעגן זאת בנוהל.
רובם הגדול של התושבים הפלסטיניים בירושלים המזרחית אינם אזרחי ישראל, אלא תושבי קבע בלבד – מעמד שניתן, ככלל, למהגרים, וניתן לשלול אותו בקלות יחסית.
לאור ההאצה בשלילת מעמד התושבות בה נקט משרד הפנים במחצית השנייה של שנות האלפיים, החלו רבים מתושבי העיר המזרחית לפנות עם בקשות להתאזרחות על מנת לקבל מעמד של אזרחים ישראליים, וזאת על מנת להימנע ממצב בו ישלול משרד הפנים את מעמדם.
ואולם, מנתונים שמסר משרד הפנים לעיתון "Times of Israel" עולה כי החל משנת 2014 כמעט ולא מאושרות בקשות להתאזרחות . באותן שנים, מתוך למעלה מ-800 בקשות שהוגשו בכל שנה, אושרו רק 50-10 בקשות בכל שנה. מדובר בירידה חדה ביותר, בהשוואה לשנים קודמות.
בשיחת טלפון שערך משרדנו עם מנהלת המחלקה להתאזרחות בלשכת משרד הפנים במזרח העיר, עולה כי בימים אלה מטפל משרד הפנים 
בבקשות שהוגשו בשנת 2014 וכי כיום הטיפול בעניין בקשות להתאזרחות אורך, ככלל, כ-3 שנים. בנוסף, נמסר למשרדנו כי לפונים כיום ללשכת משרד הפנים, המבקשים להגיש בקשה להתאזרחות, נקבע תור להגשת הבקשה המלאה כ- 8-9 חודשים מיום פנייתם.
מדובר במציאות שלא ניתן להשלים עמה. זה מכבר קבע בג"ץ כי על רשויות המדינה מוסמכת לפעול בסבירות, אשר משמעה, בהקשר זה, עמידה בלוח זמנים סביר. יש לציין, כי אף אם הסיבה לעיכוב הרב בטיפול בבקשות נובע מעומס המוטל על לשכת משרד הפנים, אין בכך כדי להוות צידוק לשיהוי כה ממושך בטיפול בבקשות.
כאשר מופנות לממשלת ישראל טענות נגד המדיניות של שלילת מעמד התושבות של תושבי ירושלים המזרחית, טוענת ישראל, כולל בפורומים בינלאומיים, כי לתושבי העיר עומדת האפשרות להגיש בקשה להתאזרחות. המדיניות הנוכחית, בה בקשות להתאזרחות כמעט ואינן מטופלות, מעמידה בסימן שאלה את טענותיה של ישראל.
משרדנו מטפל בנושא בקשות להתאזרחות שמגישים תושבי הקבע הפלסטינים בירושלים המזרחית. במסגרת טיפול זה, דורש משרדנו כי משרד הפנים יקבע מפורשות בנוהל המחייב את עובדיו מסגרת זמן לטיפול בבקשות אלה, כפי שנעשה בנהלים העוסקים בסוגי בקשות אחרים.