גירוש עובדים זרים מישראל וגירוש ילדיהם נחשבים לאחת הסוגיות המורכבות שהביאה אתה תופעת העסקת עובדים זרים בישראל.
על פי נתוני רשות ההגירה נכון ליוני 2016 חיים בישראל כ-41,477 מבקשי מקלט, 92 אחוז מהם הם מאריתריאה או מסודן. רדיפות שלטון, מלחמת אזרחים, מאורעות של רצח עם ומעשי זוועה אחרים אילצו אותם לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם, ולחפש הגנה בישראל. חלק גדול הם ניצולי מחנות העינויים אשר בסיני אשר מתמודדים עם הגיעם לארץ עם תופעת גירוש עובדים זרים מישראל.
מבקשי המקלט שהגיעו לישראל מתמודדים עם מציאות חיים קשה והפרה של זכויות אדם: אף שהם שוהים כאן כחוק ובידם אשרת שהייה ממשרד הפנים, מדינת ישראל רואה בהם "מסתננים", נמנעת מקביעת מדיניות ברורה בנוגע למעמדם ולזכויותיהם, ואין רשות מוגדרת המרכזת את הטיפול בהם.
במשך שנים לא התאפשרה למבקשי המקלט נגישות לתהליך ההכרה כפליטים. גם היום אחוז ההכרה בפליטים בישראל הוא נמוך מ-1% בעוד שבשאר העולם אחוזי ההכרה בפליטים אריתראים וסודנים עומדים על 84% ו-69% בהתאמה.
אלפי מבקשי ומבקשות מקלט חיים בערים שונות בישראל ללא מעמד מסודר, ללא היתר עבודה וללא נגישות לשירותי בריאות ורווחה חיוניים, לסעד משפטי או לדיור. תופעת גירוש עובדים זרים מישראל והתנגדותם של ארגוני זכויות אדם לה הביאו את כנסת ישראל לשורה של חקיקות בנדון.
בדצמבר 2013 נחקק תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות, אשר הכשיר בין היתר את כליאתם של כלל מבקשי המקלט במתקן "חולות" ולווה בעוד שורה של צעדים, אשר מטרתם לגרום להם לחזור ״מרצון״ לארצם ובכך לסכן את חייהם.
לאחר שבג"ץ קיבל את עתירת מספר ארגוני זכויות אדם לביטול החוק, הממשלה חוקקה בדצמבר 2014 את תיקון מספר 5 שלפיו נכנסים חדשים מהגבול ייכלאו ל-3 חודשים ולאחר מכן יועברו למתקן "חולות". כליאתם של מבקשי מקלט במתקן "חולות" תוגבל ל-20 חודשים. התיקון גם כולל סעיף חדש ולפיו מי שמעסיק מבקש מקלט יצטרך להעביר 20 אחוז משכרו לקרן פיקדון ולהוסיף עליו עוד 16 אחוז. הכסף יצטבר בקרן ויעבור לידיו של העובד רק אם וכאשר יעזוב את ישראל כל זה במטרה לצמצם את תופעת גירוש עובדים זרים מישראל ולגרום לעובדים הזרים לעזוב את מדינת ישראל "מרצון".
חוקי העבודה המסדירים תנאי עבודה – לגבי שכר, שעות העבודה, תנאי בטיחות ותאונות עבודה – חלים על כל עובד בישראל, ללא קשר לאזרחותו, ועובדים זרים זכאים לכל התנאים וההטבות הניתנים לעובדים ישראליים. הבעיה היא בהעדר יכולתם של העובדים הזרים לתבוע את מימוש זכויותיהם על פי החוק.
מספר מכשולים מקשים על העובדים הזרים לממש את זכויותיהם: אי-ידיעת השפה, אי-הכרת זכויותיהם או הדרכים לממשן, והתלות המוחלטת של העובדים במעבידיהם. מאחר ששהייתו החוקית של עובד זר בישראל מותנית בהעסקתו אצל המעביד שהוציא עבורו אשרת-שהייה, כל ניסיון של עובד זר לעמוד על זכויותיו מול מעבידו עלול להסתיים בפיטוריו ובשליחתו מן הארץ, ודווחו לא מעט מקרים כאלה.
משרדנו מסייע ומייעץ במקרה של גירוש עובדים בישראל ומלווה אותם מול משרדי ממשלה ובעתירות בבית המשפט לביטול צווי הגירוש. בנוסף, משרדנו מטפל בסוגיות נוספות ושכיחות בקרב אוכלוסיית העובדים הזרים: הלנת שכר, ניכויים בלתי-חוקיים מהשכר כ"ערבון", אי-תשלום שכר מוגדל בגין שעות נוספות, אי-מסירת חוזה העבודה לעובד, טיפול בלתי-נאות במקרי פציעה או מחלה, עיכוב דרכונים, פיטורים שרירותיים, גירוש העובד בידי המעביד ותנאי מגורים בלתי-נאותים. משרדנו מספק שירותים משפטיים בשפות רבות, לרבות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, אמהרית, תיגרינית, הינדי ונפאלית.