ניתן לקבל מעמד של אזרח או תושב בישראל, וכן אשרות שהייה במדינה, בדרכים שונות. על אוכלוסיות שונות החיות בישראל חלים לעיתים דינים ונהלים שונים הנקבעים על ידי משרד הפנים. גם האפשרות למתן מעמד לבני משפחה של אזרחי ישראל או תושביה ("איחוד משפחות") איננה מובנית מאליה.

בהקשר זה מטפל משרדנו בתחומים הבאים:

• בקשות לאיחוד משפחות בין אזרחי ישראל ותושביה לבין בני זוגם הזרים
• בקשות לאיחוד משפחות בין אזרחי ישראל ותושביה לבין בני זוגם וילדיהם תושבי השטחים הכבושים
• בקשות שונות לאשרות כניסה לישראל, שהייה ועבודה בה
• סיוע למבקשי מקלט הנמצאים בישראל באשרה זמנית
• בקשות הומניטאריות
• מתן מעמד לזרים במקרים בהם מסתיים הקשר הזוגי שלהם עם בני זוגם הישראליים (למשל, במקרים בהם בן הזוג הישראלי נפטר, או במקרי אלימות מצד בן הזוג).

משרדנו מטפל גם במקרים בהם מחליטה המדינה על שלילת אזרחות ותושבות בישראל . במקרים כאלה מופקעות מאותם אנשים כל זכויותיהם והם עומדים בסכנת גירוש. חלקם אף עלולים להיוותר ללא מעמד במדינה כלשהי בעולם.

רבים מאיתנו אינם מודעים תמיד לזכויותיהם המלאות מול מקום עבודתם. ככלל, מדובר ביחסים בלתי שוויוניים בהם העובד מוצא עצמו במצב של נחיתות אל מול כוחו הרב של המעסיק. הדבר נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו – ישראלים או זרים, עובדים המועסקים באופן ישיר או עובדי קבלן. משרדנו מתמחה גם בטיפול במי שמשתייכים לקהילות שכוחן מול מעסיקיהם מוחלש מלכתחילה, כדוגמת מהגרי העבודה, מבקשי המקלט, עובדים פלסטיניים, ועוד.

משרדנו מסייע לעובדים הפונים אלינו לקבל את זכויותיהם המלאות מול מקום עבודתם בהווה ובמצבים של התפטרות או פיטורין.

בישראל שוהים כיום עשרות אלפים של מבקש מקלט, רבים מהם ממדינות אפריקה. שתי המדינות מהן מגיעים רוב רובם של מבקשי המקלט הן אריתריאה וסודאן.     

בהקשר זה מסייע משרדנו למבקשי מקלט בתחומים הבאים:

• הגשת בקשות למקלט מדיני בישראל וליווי לאורך הליך בחינת הבקשה מול יחידת ה- Refugee Status Determination שבמשרד הפנים.
• ייצוג בהליכים משפטיים נגד החלטות משרד הפנים שלא לקבל בקשות למקלט בישראל
• ייצוג מבקשי מקלט להם הוציאה מדינת ישראל "הוראות שהייה" במתקן "חולות" שבנגב

למשרדנו גם היכרות עמוקה עם מדיניותה של ישראל בהעסקת זרים. אנו מחויבים להגנת זכויותיהם של מהגרי עבודה וזרים אחרים. פעילותנו מתמקדת בתחומים הבאים:

• הסדרת אשרות עבודה בענפי הסיעוד, הבניין והחקלאות
• ייצוג זרים בתחומי העיתונות וההשכלה גבוהה, וכן זרים בעלי מומחיות אחרת המבקשים לעבוד בישראל בהיתר
• טיפול בתיקי סחר ועבדות
• ייצוג בהליכי גירוש ומשמורת
• ייצוג במקרים של מניעת כניסה לישראל

בשנת 1967, לאחר המלחמה, הכריזה ישראל על הגדה המערבית ועל רצועת עזה כשטחים סגורים, אשר כל כניסה אליהם ויציאה מהם כפופה לאישור הצבא. כתוצאה, כל כניסה של זרים מחו"ל לשטחים הכבושים, דרך המעברים שבשליטת ישראל, חייבת להתבצע באישור. הדבר כולל גם אנשים ממוצא פלסטיני וגם פלסטינים אשר היו רשומים במרשם האוכלוסין בשטחים, אך מעמדם בהם נשלל על ידי ישראל.
משרדנו מסייע לכניסת זרים לגדה המערבית ולרצועת עזה, למטרות שונות. כך, למשל, מסייע משרדנו לרופאים המבקשים להיכנס לרצועת עזה למטרות סיוע הומניטארי וכן לשם הכשרת צוותי רפואה מקומיים. הטיפול באותם אנשים מתבצע באמצעות בקשות המוגשות למשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים, וכאשר הדבר נדרש – גם באמצעות עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק.
בין לקוחותינו נמצאים גם פלסטינים המבקשים לצאת מהשטחים לישראל או לחו"ל, למטרות שונות.
בנוסף, מסייע משרדנו לזרים המבקשים לעבוד בארגונים בינלאומיים שונים, הפעילים בישראל או בשטחים. אנו פועלים לקבלת היתרי עבודה בישראל ובשטחים עבור אותם אנשים – הן מול משרדי הפנים והרווחה, והן מול מתאם הפעולות בשטחים.

לצוות משרדנו ניסיון עשיר במחקר ובמתן חוות דעת משפטיות בתחומי העבודה בהם עוסק המשרד, ובתחומים אחרים. במסגרת עבודת המשרד ובמסגרת ארגונים שונים בהם עבדנו כתבנו מחקרים, חוות דעת ודוחות צללים לגופים בינלאומיים בתחומים רבים. כך למשל, עסקו מחקרינו במעמד של תושבי ירושלים המזרחית ורישומם של ילדיהם במרשם האוכלוסין הישראלי, מעמדה המשפטי של ירושלים המזרחית וזכויות קניין בה. כן עסקו מחקרינו בנושאים שונים הקשורים לתושבים הפלסטיניים של אזור C בגדה המערבית.

חוות הדעת שלנו ומחקרינו עוסקים רבות בחוק הישראלי ובחקיקה הצבאית בשטחים, וכן בממשק בין אלה ובין הדין הבינלאומי ההומניטארי והדין הבינלאומי של זכויות האדם.

ארגונים בינלאומיים או מוסדות שונים – כגון בתי ספר ואוניברסיטאות – הפועלים בישראל ובשטחים נתקלים בקשיים רבים בהסדרת שהייתם החוקית של עובדיהם.

משרדנו מסייע לארגונים ומוסדות אלה בקבלת היתרי עבודה בישראל ובשטחים עבור עובדיהם בעלי האזרחות הזרה. הטיפול שלנו נעשה הן מול משרדי הפנים והרווחה, והן מול מתאם הפעולות בשטחים והמינהל האזרחי.

באשר לארגונים העובדים הן בישראל והן בשטחים הכבושים, קיים נוהל של משרד הפנים – "נוהל הטיפול בכניסת עובדים בינלאומיים של ארגונים הומניטריים לא ממשלתיים" – המסדיר את כניסתם לישראל ולשטחים של עובדי ארגוני הסיוע, ושהייתם בהם. הנוהל כולל הליך דו-שלבי של קבלת אישור מהמחלקה ליחסים בין לאומיים במשרד הרווחה ובהמשך קבלת אשרה ממשרד הפנים.

לגבי ארגונים ומוסדות העובדים רק בשטחים – הנהלים חלקיים יותר ולא כולם מפורסמים על ידי שלטונות הצבא. הדבר מביא לכך שהמידע המצוי בידי ארגונים ומוסדות הפועלים בשטחים באשר לאישורי הכניסה הנדרשים להעסקת עובדיהם בשטחים – חלקי ביותר, ונדרש סיוע משפטי בכל פעם שנדרש להביא עובדים בעלי אזרחות זרה לשטחים.

משרדנו מסייע בעניין זה, הן באמצעות בקשות המוגשות למשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים ולמינהל האזרחי, וכאשר הדבר נדרש – גם באמצעות עתירות לבתי המשפט בישראל.

הייצוג של משרדנו כולל גם ייעוץ בתחומים שונים לארגונים, כגון חוקי העבודה ונושאים אדמיניסטרטיביים שונים.